עדכונים מהרב אלעד הלחמי
דברי תורה, שיעורים קרובים, שאלות ותשובות כלליות והודעות לקראת שבת וחגים
שלום רב
ליל שבת – מאוחד שלב ב'
שחרית- אשכנז שלב א'
בנוהג שבעולם שבימי החופש בגדול פתאום אנו רואים ילדים בכל מקום, גם במקומות שאינם רגילים עבורם בכל השנה. ההורים אמורים להמשיך לעבוד על אף שילדיהם בחופש גדול (מדי?) ולכן נראה ילדים המגיעים עם אחד ההורים לעבודה/לקניות ולכל מקום. אך השנה ראיתי ילדים במקום כ"כ לא צפוי שגרם לי לחשוב ולהרהר על תקופתנו המיוחדת; צבא איננו מקום סימפטי עבור ילדים, מגמתו של הצבא היא השמדת האויב (על אף שפעמים הוא מתבלבל בדבר פשוט זה) ומה לילדים ולזה? אלא שבשרות המילואים שלי בתוככי הקריה פתאום רואים ילדים משחקים ברחובותיה..
הורים עושים מילואים, וכלל המסגרות והקייטנות נגמרו, מביאים את ילדיהם עמם לשרות הצבאי. זה מלמד על מספר דברים- למרות השקט היחסי המורגש במרכז הארץ אנחנו עדיין במלחמה! רק השבוע נהרגו ונפצעו חיילים. הדבר השני הוא שעל אף המלחמה יש לנו יכולות ורצון לחיות חיים נורמליים ופשוטים של חופש גדול לילדים והנאות רגילות. אלא שהשילוב בין השתיים לפעמים מייצר מראות הזויים של ילדים מפזזים במחנות הצבא.
ואם נוסיף לקלחת את חודש אלול שאנו עומדים בסיפו בכלל יצא לנו שילוב של מלחמה-אוגוסט-אלול, מה יוצא מסלט שכזה? שאלה טובה, נדמה שמאות שנים יהודי לא נצרך לענות על שאלה שכזו. ואכן כך היא תקופתנו ותוקמתנו הלאומית המכילה בקרבה מלחמה על חיינו בארצנו, ורצון להקים משפחה וחברה בריאה ושמחה, עם הרצון להתעורר בתשובה ולבוא חשבון עם עצמנו ובוראנו בימי אלול הממשמשים ובאים.
בני עדות המזרח כבר מיום ראשון הקרוב יאמרו סליחות למשך ארבעים יום. ארבעים יום מסמלים בתורה ובחז"ל תקופה זמן בה צומח דבר חדש מן השורש. לדוגמה המבול ניתך על הארץ במשך ארבעים יום כדי להצמיח עולם חדש, זהו זמן שבו שהה משה בהר לקבלת התורה, גוליית מחרף במשך זמן זה עד שבא דוד ומכריתו ומבונה את מלכותו המתחדשת. וקודם יצירת הולד יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לפלוני, יצירה של דבר חדש הנבנה לאט ובמתינות שיחזיק לימים רבים, ולא דבר הנבנה בחופזה אך יקמול מהר (עך כך למדנו מפרשיית קיקיון דיונה הנקרא ביום הכיפורים) ואף לנו יש כעת ארבעים יום לפני האי יומא להתכונן ולבנות את עצמנו ואת תשובתנו. בהצלחה בצמיחה המתחדשת.
שבת שלום
הרב אלעד הלחמי